עזבון המנוח דינר פסח ז"ל נ' הרשות המוסמכת-חוק נכי רדיפות ה ואח'

פסק דין

השופט, ד"ר קובי ורדי

לפנינו ערעור על החלטת ועדת הערר (להלן: "הועדה") לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז- 1957 (להלן: "החוק") מיום 19.2.08 (וע 793/06), אשר דחתה את תביעתו של המערער להכיר בו כנכה על-פי סעיף 1 לחוק.

הרקע והמחלוקת בין הצדדים

המערער יליד 1918, נולד בפולניה. בחודש אוקטובר 2000, נפטר המערער לאחר שהגיש תביעה להכיר בו כנכה על-פי החוק, אולם תביעתו נדחתה מהטעם שתביעתו לא הייתה מפורטת ולא נתמכה בתיעוד רפואי לגבי פגימה כלשהי.

עזבונו של המערער הגיש ערר על החלטה זו בפני הועדה קמא, שדחתה את הערר מהטעמים הבאים:

ראשית, מכתבים שכתב המערער ז"ל בשנות המלחמה בשפה האידית ושהוגשו על-ידי אשתו של המערער, לא תורגמו לשפה העברית על-אף בקשתה של הועדה קמא, לאחר שב"כ עזבון המערער הסביר כי לא ניתן לפענח מסמכים אלה.

שנית, דפי העד עליהם ביקש המערער לסמוך את תביעתו לא התייחסו כלל לעורר עצמו, כאשר אף המערער עצמו טען כי קורותיו במהלך המלחמה היו שונים מקורות בני משפחתו. כמו כן, קבעה הועדה כי אף גילו של המערער מחזק את הסברה כי המערער לא היה עם בני משפחתו במהלך המלחמה.

לבסוף, קבעה הועדה קמא כי העובדה שהמערער שהה במחנה עקורים באיטליה לאחר המלחמה אינה מלמדת דבר על קורותיו של המערער במלחמה, ולא מלמדת בהכרח כי המערער היה נרדף בתקופת המלחמה.

עיקר טענות בעלי הדין בערעור

לטענת המערער, הטענה שקורותיו של המערער היו שונים מבני משפחתו מחזקת את טענתו לפיה ברח מפולין, שאם לא כן גורלו היה כשל בני משפחתו. כן טוען המערער, כי גילו במלחמה מחזק אף הוא את הטענה שנפרד מבני משפחתו במהלך המלחמה.

מוסיף המערער וטוען כי העובדה ששהה במחנה עקורים, אומנם לא מלמדת היכן שהה המערער במהלך שנות המלחמה אך מהווה ראיה נסיבתית חזקה לגבי גורלו בשנות המלחמה.

כמו כן, טוען המערער כי יהודי שהתגורר ערב המלחמה בפולניה ושהה במחנה עקורים בסופה מוכיחה בסבירות של למעלה מ-99%, שהיה בעת המלחמה בברית המועצות או בשטחי פולניה הכבושה.

לבסוף, טוען המערער כי בנסיבות העניין מתקיימת הלכת הפחד, שכן כתוצאה מחשש סובייקטיבי שהיה לו יסוד אובייקטיבי, ברח המערער מפולין לרוסיה.

מנגד, טוענת המשיבה כי קביעתה של הועדה לפיה לא הוכחו קורותיו של המערער במהלך המלחמה הינה קביעה עובדתית המבוססת על התרשמותה הישירה של הועדה מהראיות שהונחו לפניה, ואין מקום להתערב בקביעה מבוססת זו.

לטענת המשיבה, הערעור כולו נסב על קביעות עובדתיות והמערער לא הצביע על כל שאלה משפטית הטעונה ליבון, בניגוד לאמור בסעיף 17(ח) לחוק, ולפיכך דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינו בהודעת הערעור ובטענות הצדדים, אנו סבורים כי דין הערעור להדחות מהטעמים שיפורטו להלן.

סעיף 17(ח) לחוק- התערבות ערכאת הערעור